EIC Accelerator blended financing (לשעבר SME Instrument שלב 2, מענק והון עצמי) הציג שלב חדש לתהליך הבקשה בשנת 2021, אשר פועל כהצעה מינית המכונה שלב 1 (קרא: המצאה מחדש של EIC Accelerator). זה כולל חומרים כגון בקשה למענק בכתב, הצגת וידאו וסיפון פיץ' שיש להגיש לפלטפורמת European Innovation Councils (EIC) AI (קרא: סקירת כלי AI).
עם השינוי הזה, ל-EIC Accelerator יש כעת שלושה שלבים שיש לעבור, כלומר שלב 1 (יישום קצר), שלב 2 (יישום מלא) ושלב 3 (ראיון פנים אל פנים) (קרא: המלצות ל-EICA) אך סטארט-אפים רבים וארגונים קטנים ובינוניים (SME) אינם בטוחים מה משמעות השלבים הללו ומהם מועדים ולוחות זמנים הקשורים אליהם.
כמדריך קצר, המועמדים יכולים להתייחס להערות הבאות:
- שלב 1 היא בקשה קצרה שניתן להכין תוך פחות מ-30 יום וניתן להגיש אותה בכל עת ללא תאריך יעד קבוע (קרא: זרימת עבודה של וידאו)
- שלב 2 היא בקשה ארוכה מאוד שניתן להגיש רק אם (אני) שלב 1 אושר ו (ii) ה-EIC פרסם תאריך יעד קבוע. בשנת 2021, היו שני חתכים, כלומר יוני ואוקטובר. הזמן המינימלי להכנת יישום שלב 2 צריך להיות 60 יום, אך מומלץ יותר.
- שלב 3 הוא ראיון פנים אל פנים המשתמש בסיפון הפיץ' שהוגש בשלב 2. הוא זמין רק לפרויקטים שאושרו בשלב 2 והתאריכים לשלב זה קבועים להיות מיד לאחר פרסום הערכות שלב 2 ( כלומר שבוע המגרש). ההכנה לשלב זה יכולה להתבצע תוך 14 ימים.
מה לפתח לבד ומה לעשות מיקור חוץ
אין כלל כללי לגבי מתי יש להעסיק יועץ או סופר מקצועי או אם יש צורך בכלל. תבניות ההצעה הרשמיות, תוכנית העבודה וההנחיות (כלומר עבור קרן EIC וכלי AI) זמינות לציבור, מה שאומר שכל חברה מסוגלת מבחינה טכנית להגיש מועמדות בעצמה.
יש לעשות שיקולים לגבי המשאבים הקיימים ועיתוי כתיבת המענק. עבור שלב 1, המאמץ קטן יחסית:
היתרונות של פיתוח שלב 1 בתוך הבית
- שלב 1 דורש מעט מאמץ זמן יחסית
- שלב 1 קל יחסית לפיתוח
- לא מבוזבז כסף למקרה שהפרויקט אינו מתאים ל-EIC Accelerator (כלומר, חלק מחברות הייעוץ יכנסו למקרים עם הצלחה נמוכה)
- שליטה מלאה על התוצאה
היתרונות של שכירת יועץ
- יועץ יכול לעצב את הפרויקט ולהפוך אותו למשפיע יותר, כמו גם להימנע מדגלים אדומים
- להיות חלק משלב 1 יפשט את תהליך שלב 2
- בצע אופטימיזציה של הניקוד האוטומטי בפלטפורמת הבינה המלאכותית בהתבסס על ניסיון
- חיסכון בזמן
- קשר הדוק עם EIC כדי להיות מוכן לשינויים בלתי צפויים
- יועצים יגישו מחדש הצעה אם תידחה בעוד שלפרויקט שנדחה יהיה קשה לשכור יועץ
החסרונות של כל גישה הם ההיפך אחד מהשני כלומר מה שמהווה יתרון בהעסקת יועץ יהיה החיסרון של הכנת בקשה לבד. עבור שלב 2, ההשוואה תהיה כדלקמן:
הערה: ההשוואה עבור שלב 2 מניחה שהמועמדים הגישו מועמדות בהצלחה לשלב 1 בעצמם ושוקלים לשכור שותף לשלב 2.
היתרונות של פיתוח שלב 2 בתוך הבית
- חיסכון עלויות
- שליטה מלאה על התוצאה
היתרונות של שכירת יועץ
- יועץ יכול לעצב את הפרויקט ולהפוך אותו למשפיע יותר, כמו גם להימנע מדגלים אדומים
- ארגון פיתוח הפרויקט ושיתוף פעולה בין צוות ההנהלה לעמידה בדדליין
- חיסכון בזמן
- קשר הדוק עם EIC כדי להיות מוכן לשינויים בלתי צפויים
ישנם מגוון שיקולים שיש לעשות לצד הפשרות הכלליות של שכירת ייעוץ המפורטים לעיל. אחד מאלה הוא האופן שבו חברות מעריכות את היכולות שלהן והדרך שבה הן שופטות את המאמץ שביצעו.
זה לא נדיר שיועץ ייצור קשר על ידי לקוח שרוצה להגיש בקשה לשלב 1 בעצמו תוך שהוא מזכיר כלאחר יד שהם קיבלו ציון ב אוֹ ג בכל מגזרי כלי הבינה המלאכותית למרות שהפרויקט מתאים מאוד ל-EIC Accelerator. זה ששלב 1 קל יחסית להכנה, לא אומר שמדובר בפרי תלוי נמוך. יש להשקיע מאמץ משמעותי בהכנת הבקשה ללא קשר לפשטותה.
כן, ה-EIC רוצה להקל על המועמדים להגיש מועמדות ורוצה למנוע מהם לבזבז את זמנם על בקשה ארוכה אם אין סיכוי להם להצליח. אבל זה לא אומר שמעריכים יעשו זאת לקבל פרויקט עם קלט מינימלי או לקרוא בין השורות.
חברות שעסוקות מאוד חושבות לרוב שהכנת בקשה מהירה תהיה מספיק טוב אבל זה לא חל על מענקי EIC. חברה צריכה להיות מוכנה לעשות את המייל הנוסף עם הבקשה ולמלא כל סעיף בכמות מקסימלית של תשומת לב ומאמץ.
סיכום
הדרך הטובה ביותר לענות על השאלה מתי יש להעסיק יועץ היא תחילה להחליט אם הכנת הצעה פנימית היא בכלל אופציה (כלומר זמינות זמן, צוות מיומן). שנית, על החברה לדבר עם חברות ייעוץ כדי לזהות אם לפרויקט יש סיכויי הצלחה מתאימים (כלומר, מומלצות חוות דעת מרובות מכיוון שחלק מחברות הייעוץ אינן בררניות מספיק).
שלישית, החברה חייבת לשקול את הפשרות של כתיבת הצעות פנימית שהן דרישות הזמן האינטנסיביות, במיוחד עבור שלב 2, אך גם את עומס העבודה על צוות ההנהלה, שאולי מומלץ יותר להתמקד במשימות רלוונטיות לעסק במקום בכתיבה.
